איך קוראים מספרים, ומה זה דיסנומריה?

כל תקצירי הסבתא…

 תקציר-סבתא של המאמר מאת דרור דותן ונעמה פרידמן

A cognitive model for multidigit number reading: Inferences from individuals with selective impairments

מה בכלל הבעיה בלקרוא מספרים?
תתפלאו, אבל יש אנשים שבשבילם זו דווקא בעיה די גדולה. יש אנשים עם ליקוי למידה בקריאת מילים (דיסלקסיה), ויש כאלה עם לקות בקריאת מספרים. דיסנומריה זה ליקוי למידה בקריאה או כתיבה של מספרים (בניגוד לדיסקלקוליה, שזה מונח קצת מעורפל שלפעמים מציין קושי בחישוב ולפעמים כללי עם מספרים).
לדוגמה, חן – אחת הבחורות שפגשתי במהלך המחקר הזה – סיפרה לי שהיא כל הזמן עולה על אוטובוס מספר 24 במקום 42. כלומר, היא קוראת את הספרות בסדר שגוי. כשבדקנו את חן, גילינו שהיא משכלת ספרוֹת בקריאת מספרים רב ספרתיים: היא יכולה למשל לראות את המספר 4872 ולהקריא אותו בתור 4782. היא מתבלבלת לא רק כשהיא מקריאה בקול, אלא גם אם היא צריכה רק להבין את המספר (כמו בדוגמה עם האוטובוס): כשהצגתי לה זוגות מספרים שנבדלים זה מזה באחת הספרות, למשל 2386-2346, היא ידעה בקלות לומר שהם שונים זה מזה. אבל אם שני המספרים נבדלו זה מזה רק בסדר הספרות, למשל 2386-2368, היו לה 100% טעויות. כן, זו לא טעות דפוס, 100% טעויות: הצגנו לה 36 זוגות של מספרים שנבדלים זה מזה בסדר הספרות, ולגבי כולם היא טענה ששני המספרים זהים זה לזה.
כשחקרנו את הליקוי של חן יותר לעומק, גילינו שהוא בא לידי ביטוי רק כשהמספרים הוצגו לה בספרוֹת. היא הצליחה יפה מאד במטלות שלא דרשו לראות מספר כתוב, גם אם הן דרשו ממנה לומר מספרים בקול (לדוגמה, לחזור על מספר שאמרתי, או לומר בקול תוצאה של תרגיל חישוב). מה שלמדנו מכך הוא שהליקוי של חן הוא מאד ספציפי: הוא משפיע רק על היכולת שלה לקודד את סדר הספרות במספר רב-ספרתי שמוצג לה באופן ויזואלי. המסקנה הזו חשובה כיוון שהיא מלמדת אותנו לא רק על חן. התופעה הזו, שלחן יש ליקוי באותו מנגנון קוגניטיבי ספציפי (קידוד סדר ספרות ויזואליות), מהווה עדות לכך שהמנגנון הזה בכלל קיים. כלומר, אנחנו יכולים להסיק שבתהליך המורכב של קריאת מספרים, קיים איזשהו רכיב שתפקידו לנתח רצף ויזואלי של ספרות ולקודד את הסדר היחסי שלהן. אצל רובנו התהליך הזה עובד באופן תקין, אצל חן לא.
אגב, לחן יש קושי דומה גם בקריאת מילים – היא משכלת את סדר האותיות במילים שהיא קוראת. קוראים לזה “דיסלקסיית מיקום אותיות”, והיא אחד מסוגי הדיסלקסיה הנפוצים בעברית. הצילום משמאל הוא עבודת אמנות, מאד יפה בעיני, שחן עשתה בתור סטודנטית. היא קראה לה “תסכול”, וממש אפשר לראות איך כל האותיות מהמקלדת מתערבבות זו עם זו.

אוקיי, אתם אומרים לעצמכם, אז הוא גילה איזשהו תת-רכיב בתוך מנגנון הקריאה. מה עושים עם הידע הזה? אז הפואנטה היא שחן היא לא היחידה שקשה לה לקרוא מספרים. יש עוד הרבה אנשים שמתקשים בכך, ולאנשים שונים יש ליקויים שונים. לחלקם, כמו חן, יש ליקוי במנגנון שמזהה את סדר הספרות. לאחרים יש ליקוי במנגנון ויזואלי אחר, שמזהה את אורך המספר. כזאת היא טרה (שם בדוי): כשהיא רואה מספר, למשל 4876, היא לא בטוחה כמה ספרות יש בו, אז היא יכולה לקרוא אותו כך: “ארבעים ושמונה אלף, שבע מאות… א… סליחה… ארבעת אלפים שמונה מאות שבעים ושש” – כשהיא מגיעה לסוף המספר היא בדרך כלל קולטת שהיא טעתה ומתקנת את עצמה. כמו חן, גם הליקוי של טרה הוא במערכת הויזואלית, כלומר הוא משפיע גם על הבנת מספרים, אבל אין לה קושי לומר מספרים שלא הוצגו ויזואלית.
במחקר שלנו בדקנו את חן, את טרה, ועוד 5 אנשים שמתקשים בקריאת מספרים. לכל אחד היה ליקוי בחלק אחר של מנגנון קריאת המספרים, ומכל אחד כזה למדנו לגבי חלק אחר של מנגנון קריאת המספרים. בסופו של דבר אפשר לחבר את הכל לתמונה אחת, ולהבין איך בנוי מנגנון קריאת המספרים במוח, מתחילתו ועד סופו. התרשים הבא מתאר את המבנה של המנגנון הזה.

הטקסט בפונט ירוק הוא בשביל מי שמתעניין בפרטים: בגדול, המנגנון קודם כל מנתֵח ויזואלית את רצף הספרות (כחול), אח”כ מוצא את מילות המספר שמתאימות לרצף הספרות הזה (כתום), ובסוף דואג להגיית המילים האלה (ירוק). כמו שאתם רואים, כל אחד מ-3 התהליכים האלה בנוי מכמה רכיבים. לדוגמה, בחלק הכחול אתם יכולים לראות, שני משמאל, את ידידנו הותיק – הרכיב שאחראי לזהות את סדר הספרות, זה שלקוי אצל חן. לצידו רכיב נוסף, שמזהה את הספרות עצמן. מימין מצוירים 3 רכיבים שמזהים היבטים שונים של המבנה העשרוני של המספר: (1) כמה ספרות יש במספר (זה הרכיב שלקוי אצל טרה). (2) חלוקה של הספרות לשלשות – לדוגמה את 12345 נחלק לשני חלקים: 12 ו-345. החלוקה לשלשות מועילה כי השלב הבא הוא להגיד “12 אלף ו-345”. (3) איפה במספר יש אפסים. זה מועיל כי במספר כמו 12,039, מערכת הדיבור שלנו רוצה כנראה לדעת כמה שיותר מוקדם שהיא לא הולכת להגיד שום מילה עבור ספרת המאות.
גם שלב הפקת הדיבור מורכב מכמה רכיבים שונים. הרכיב הימני מארגן את המבנה המילולי של המספר: הוא יודע, למשל, שבמספר 73 יש 2 מילים (עשרות+יחידות) אבל במספר 100, למרות שיש בו יותר ספרות, יש רק מילה אחת. מה לגבי מספרים מורכבים יותר, כמו 34,082? מי שרוצה לדעת, שיקרא את המאמר המלא!
איך כל זה עוזר לנו? בכל מיני דרכים. אחת מהן רלוונטית לאנשים עם דיסנומריה, כמו חן. כאשר מנגנון הקריאה כה מורכב, לא מדוייק לדבר על דיסנומריה (או “ליקוי בקריאת מספרים”), כי יש הרבה סוגים של דיסנומריה. אדם יכול להיות לקוי בכל אחד מהרכיבים במנגנון הנ”ל; סוגים שונים של ליקוים יתבטאו בקשיים תפקודיים שונים, והטיפול בכל סוג ליקוי יכול להיות שונה. הבנת המנגנון של קריאת המספרים מאפשרת לנו לאפיין במדוייק את הסוגים השונים של דיסנומריה, ועבור כל סוג – לפתח כלי אבחון לזהות אותו ולמצוא שיטות טיפול מתאימות לו.
כמה כל זה רלוונטי? כמה אנשים יש כמו חן וחבריה? אני לא מכיר מחקר מקיף ומסודר בנושא, אז אענה בדוגמה (לא בהכרח מייצגת). במהלך במחקר פרסמתי בפייסבוק שאני מחפש אנשים ללא לקויות למידה למחקר על מספרים (שיהיו נבדקי ביקורת). הגיעו אלי הרבה פונים, רובם סטודנטים, וכולם סיפרו שאין להם לקויות למידה. מתוכם, בסביבות 10% היו עם קשיים כאלה ואחרים בקריאת מספרים. כן חברים, כרגיל אנחנו מגלים שמספרים זה קשה.

למי שמתעניין בפרטים נוספים, המאמר המלא נמצא כאן.