תקציר-סבתא של המאמר מאת נעה הנדלסמן ודרור דותן
Reading numbers is hard, and the difficulty is a syntactic one:
A descriptive analysis of number-reading patterns in readers with and without dysnumeria
באחד מתקצירי הסבתא הקודמים, סיפרנו לכם שלקרוא מספרים בקול זה תהליך קוגניטיבי רב-שלבי וקשה. סיפרנו לכם גם שיש אנשים שבשבילם זה קשה במיוחד, מפני שיש להם דיסנומריה.
שמעתם פעם על דיסנומריה? בטח שמעתם על דיסקלקוליה, שזה דומה, אבל לא אותו הדבר. דיסקלקוליה זה שם-גג ללקויות למידה במתמטיקה. בדרך כלל משתמשים במונח הזה כדי לתאר קושי בחישוב, אבל לפעמים גם כשמדברים על קשיים אחרים בעיבוד מספרים – למשל קושי באומדן. דיסנומריה, לעומת זאת, היא מונח יותר ספציפי – זו לקות למידה בקריאה או בכתיבה של מספרים. דיסנומריה לא ״מפורסמת״ כמו אחותה הגדולה דיסקלקוליה – אנשים (גם אנשי מקצוע) פחות מכירים אותה, ולכן יש הרבה מקרים של דיסנומריה ש”מתפספסים” באבחון, או שמאובחנים לא נכון בתור דיסקלקוליה. למעשה, למרות שדיסנומריה עלולה להפריע לחיים היומיומיים (תדמיינו, למשל, לא להצליח לקרוא את יתרת חשבון הבנק שלכם!), יש אנשים שאפילו לא יודעים שהלקות הזאת מלווה אותם.
בדיוק מהסיבה הזאת ערכנו את המחקר הנוכחי – רצינו להבין איך אנשים קוראים מספרים, ומה המקור לדיסנומריה. שתי שאלות מרכזיות הנחו אותנו. הראשונה: כמה אנשים מתמודדים עם קושי בקריאת מספרים? האם זו לקות נפוצה? והשאלה השנייה: מה הגורמים העיקריים לדיסנומריה? האם יש סוגים של דיסנומריה שהם יותר שכיחים מאחרים?
במחקר בדקנו 118 אנשים שאמרו שאין להם קשיים במתמטיקה או לקויות למידה שקשורות למספרים. ביקשנו מהם לבצע מטלה פשוטה-לכאורה: לקרוא בקול רם 120 מספרים רב-ספרתיים (עם 3-6 ספרות). זו נראית מטלה מטלה קלה, אבל למרות זאת הנבדקים שלנו טעו בממוצע ב-6% מהמספרים – לא מעט בכלל. לשם השוואה, בקריאת מילים שיעור הטעויות הוא לרוב נמוך יותר.
רצינו לבדוק לכמה מתוך 118 האנשים האלה יש דיסנומריה. קבענו, על סמך כמה קריטריונים סטטיסטיים, שהקריטריון לדיסנומריה הוא שהנבדק טועה בלפחות 14% מהמספרים, כלומר ב-1 מכל 7 מספרים. זה הרבה טעויות! לפי הקריטריון הזה, ל-7.5% מהנבדקים שלנו (9 אנשים) יש דיסנומריה. אולי כדאי להזכיר שמדובר באנשים שדיווחו שאין להם שום קושי עם קריאת מספרים. למרות זאת, הם טעו ב-1 מכל 7 מספרים (או יותר). בקיצור, נראה שלקרוא מספרים זה די קשה!
בשלב הבא, רצינו לדעת למה כל כך קשה לקרוא מספרים. מה הסיבה הכי שכיחה לדיסנומריה? כדי לגלות את זה, בדקנו איזה מין טעויות הנבדקים עשו כשהם קראו מספרים. הרעיון, בגדול, הוא מאוד פשוט: קריאת מספרים מערבת כמה מנגנונים קוגניטיביים, וכל מנגנון אחראי על היבט אחר של המספר. אם אחד המנגנונים האלה “מתבלבל“, זה יקלקל את העיבוד של אותו היבט של המספר שעליו המנגנון הזה אחראי, ודפוס הטעויות של הנבדק ישקף את הקלקול הזה. למשל, אם יהיה בלבול במנגנון שאחראי על קידוד הסדר היחסי של הספרות במספר, יהיו טעויות בסדר הספרות – לדוגמה, האדם יקרא את המספר 1234 בתור 1243.
המנגנונים של קריאת מספרים מטפלים ב-3 היבטים מרכזיים של המספר, ובהתאמה סיווגנו את הטעויות של הנבדקים ל-3 סוגים:
טעויות החלפה – החלפה של ספרה אחת בספרה אחרת, שלא היתה במספר המקורי (432436)
טעויות סדר – שינוי הסדר היחסי של הספרות (432 423)
טעויות תחביריות – שיבוש המבנה התחבירי של המספר. לדוגמה, אם נבדק אמר את אחת הספרות נכון אבל שיבש את התפקיד העשרוני שלה – למשל אמר “עשרים” במקום “שתיים”, אם קרא את 4302 בתור 4320. עוד דוגמה לטעות תחבירית היא פירוק של המספר: לקרוא מספר ארוך בתור כמה מספרים קצרים-יותר (432 ארבעים ושלוש, שתיים)
לפי הסיווג הזה, הרוב המכריע של הטעויות היו טעויות תחביריות (תרשים 1). מכאן הסקנו שהאתגר המרכזי בקריאת מספרים הוא הצורך לעבד את המבנה התחבירי של המספר.
תרשים 1. אחוז הטעויות מכל סוג אצל קוראים ללא דיסנומריה. הק המקווקו העבה מציין את הממוצע. המלבן והקו בתוכו הם האחוזון ה-25, 50, ו-75. כל נקודה היא משתתף אחד (אדום = שיעור טעויות כללי חריג)
ראינו שמוקד הקושי הוא בעיבוד התחבירי אצל האנשים שדיווחו שאין להם דיסנומריה. האם קושי בתחביר הוא גם הסיבה המרכזית לדיסנומריה? כדי לענות על כך, בדקנו 42 נבדקים עם דיסנומריה (אנשים שעשו הרבה טעויות בקריאת מספרים). באופן לא מפתיע, גם הקבוצה הזאת עשתה הרבה יותר טעויות תחביריות מאשר טעויות החלפה או טעויות סדר. יותר מזה – המגמה הזאת באה לידי ביטוי כמעט אצל כל אחד ואחד מהאנשים עם דיסנומריה. הוספנו ובדקנו למי מתוך 42 הנבדקים האלה יש ״דיסנומריה תחבירית״ (דיסנומריה שבה יש קושי משמעותי בעיבוד המבנה התחבירי של המספר), ״דיסנומרית סדר ספרות״ או ״דיסנומרית החלפת ספרה״. לכל הנבדקים חוץ מאחד הייתה דיסנומריה תחבירית, אבל רק לחצי מהנבדקים היה, בנוסף, סוג אחר של דיסנומריה.
אז מה למדנו מהמחקר? אפשר לומר שדיסנומריה היא לקות למידה יחסית נפוצה (7.5% מהאוכלוסייה). הרבה יותר מדי נפוצה כדי להיות כל כך לא מוכרת. למדנו גם שהסיבה המרכזית לקושי בקריאת מספרים, והסיבה המרכזית לדיסנומריה, היא הצורך לעבד עת המבנה התחבירי של המספר (אנחנו מסבירים על זה קצת יותר ב״תקציר הסבתא״ הזה).
מה אפשר לעשות לגבי זה, ת׳כלס?
ראשית, אנחנו חושבים שמודעות גבוהה ואבחון מדויק הם הצעד הראשון לטיפול יעיל בלקויות למידה. כדי לעזור באבחון, יצרנו כלי לאבחון דיסנומריה שנקרא ״מים״. במקביל, אנחנו משתדלים לפעול כדי להעלות את המודעות לדיסנומריה בקרב מחנכים, מורות, ומי שעוסקים באבחון לקויות למידה.
שנית, כיוון שעכשיו שאנחנו יודעים שלקרוא מספרים זה קשה, ושמוקד הקושי הוא התחביר (כולל אצל ילדים), אנחנו מציעים שבתי ספר ילמדו קריאת מספרים באופן מפורש, תוך התייחסות ישירה לנושא של תחביר המספר. יש לנו כמה פרויקטים בכיוון הזה.
לבסוף, אם את.ה מתקשה עם מספרים, וחושד.ת שאולי יש לך דיסנומריה או דיסקלקוליה; ואם תרצו להשתתף במחקר לגבי זה, אנחנו מזמינים אתכם.ןלפנות אלינו. אולי נוכל ללמוד יחד על הקושי שלכם!
רוצים לקרוא יותר פרטים? המאמר המלא נמצא כאן.